פסק-דין בתיק תא"מ 56732-09-11

1.         במועד הרלוונטי לתובענה היתה התובעת בעלים של משאית סקניה מספר רישוי 52-500-50 (להלן: המשאית). באותה עת היה הנתבע 1 הבעלים של מונית מסוג פולקסווגן  מספר רישוי 66-186-25 (להלן: המונית).

2.         ביום 7.10.10 בשעות הבוקר נהגו מר אבירם אקהויז (להלן: אבירם) במשאית והנתבע 2 (להלן: רפעת) במונית. במהלך הנסיעה אירעה תאונה שבה ניזוקה המשאית. בזמן התאונה מלבד נהגה אבירם, נסע במשאית גם אביו מר ראובן אקהויז.

3.         לטענת התובעת, המשאית ניזוקה עקב פגיעת המונית בה. לפיכך הגישה תובענה זו לפיצוי בסך 7,270 ש"ח. סכום זה מורכב כדלקמן: 4,020 ש"ח - עלות תיקון המשאית; 750 ש"ח - עלות חוות דעת השמאי; 2,000 ש"ח - אובדן זמן עבודה ו-500 ש"ח - הוצאות משפט.

4.         כתב התביעה הוגש בסדר דין מהיר. תחילה הוגשה התובענה כנגד הנתבע 1 בלבד ברם לאחר הדיון לפניי מיום 13.5.13, אליו התייצב רפעת והצהיר כי נהג במונית, ביקשה התובעת להתיר לה תיקון כתב התביעה ולצרף את האחרון כנתבע נוסף. בקשתו זו נענתה בחיוב.

            בשים לב לדרך הדיונית שבה מתנהל ההליך, תהא ההנמקה תמציתית כמצוות הדין.

5.         התאונה אירעה בדרך עכו בסמוך לצומת קרית חיים מכיוון דרום לצפון. במסלול הנסיעה לצפון מספר נתיבים כשהנתיב הימני ביותר מיועד לתחבורה הציבורית. צומת קרית חיים הוא צומת מרומזר. מטרים אחדים לאחר הרמזור מוצבת תחנת אוטובוס. בתחנה זו מסתיים נתיב התחבורה הציבורית וכלי רכב הנוסעים משתלבים בנתיב השמאלי הסמוך.

6.         אבירם ואביו וכן רפעת נסעו בדרך עכו ופניהם מועדות לצפון. המונית נסעה בנתיב לתחבורה ציבורית והמשאית בנתיב משמאלו. לגרסת אבירם ואביו, בהגיעם לצומת נעצרו זה לצד זה בשל מופע אור אדום ברמזור. לאחר שהתחלף האור החלו בנסיעה וחצו את הצומת. או אז סטתה המונית מנתיב נסיעתה לנתיב שבו נסעה המשאית כדי להשתלב בו ופגעה במראה הימנית של המשאית. אביו של אבירם שישב במושב ליד הנהג סימן לנהג המונית וכלי הרכב נעצרו בצד הדרך מימין. רפעת, אשר טען כי לא היה מעורב בתאונה וממילא לא גרם נזק, סירב למסור את פרטיו ועזב את המקום. את פרטי הבעלים של המונית (הנתבע 1) קיבלו ממשטרת ישראל לאחר שהתלוננו על אירוע תאונה 'פגע וברח'.

7.         לגרסת רפעת, מהירות נסיעתו גבוהה מזו של המשאית, ולכן בהתחלף הרמזור הקדים אותה והשתלב בנתיב השמאלי. בעודו נוסע בנתיבו השיגה אותו המשאית ונהגה טען כי המונית פגעה במראה של המשאית. הוא עצר אפוא את המונית, בדקה, ראה שלא נגרם לה נזק ואף לא ניתן היה להבחין בסימן כלשהו בה המעיד על פגיעה. הוא הבהיר זאת לאבירם ולאביו ונסע מהמקום. עוד הוסיף כי נהג מונית, עמו היה בקשר במהלך הנסיעה, נסע אחרי המשאית וראה כי זו ניזוקה מפגיעה של משאית 'קוקה-קולה' שעמדה בתחנת אוטובוס והחלה להשתלב בנתיב שבו נסעה המשאית.

8.         מטעם התובעת העידו אבירם ואביו. השניים אישרו את דברי רפעת, ולפיהם לא נגרם למונית כל נזק. לגרסתם, לא עמדה בתחנת אוטובוס משאית 'קוקה-קולה' שממילא לא פגעה בה וכי המונית פגעה במשאית בזמן השתלבותה בנתיב השמאלי. עוד הם הוסיפו כי גובה המראה במשאית והזווית שבה מותקנת וגובה המראה במונית והזווית שלה מתיישבים עם הפגיעה במראה.

9.         הן רפעת והן העד מטעמו (נהג המונית שנסעה בעקבות המשאית) העידו כי המונית לא פגעה במשאית וכי בשים לב לגובה המשאית וגובה המונית לא יתכן מגע בין השניים בדרך שתיארו אבירם ואביו.

10.        הגעתי למסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה ולא הוכיחה את תביעתה. אף כי היו בידי התובעת ראיות שהיו בהישג ידה ואשר היה בהן כדי לבסס את גרסתה נמנעה, משיקוליה היא, מלהביא ראיות אלה. לפיכך כל שיש לפני בית המשפט הוא גרסה מול גרסה ואין עילה להעדיף גרסת עדיי התובעת על פני זו של רפעת.  כפות המאזניים נותרו אפוא מעויינות, ולכן דין התובענה להידחות.

11.        התובעת הכירה את גרסת רפעת, ולפיה המשאית שבה עסקינן 'גבוהה', ולכן לא תיתכן פגיעה כפי שתיארו עדיי התובעת. חרף זאת, והגם שאישרו כי קיימים שני דגמי משאית - גבוה ונמוך - הסתפקו באמירה סתמית כי בחזקתם משאית 'נמוכה' והשוו גובהה לגובהו של אבירם (שאף הוא לא הוכח כדבעי). ראוי לזכור כי בעקבות דברי רפעת במהלך הישיבה המקדמית התאפשר לתובעת להגיש כתב תביעה מתוקן, אליו יכולה היתה לצרף מסמכים המעידים על דגם המשאית וגובהה. גם טענתם של עדיי התביעה, כי זרוע המראה במשאית עשויה פלסטיק לעומת זרוע המראה במונית העשויה ברזל, עובדות המסבירות את הנזק שנגרם למשאית והיעדר הנזק למונית, אינה אלא טענה בעלמא. הימנעות מהבאת ראיות שהיו בהישג ידה של התובעת פועלת לרעתה.

בנסיבות אלה, העובדה שלמונית לא נגרם נזק מתיישבת עם המסקנה שלא היה מגע בין שני כלי הרכב.

בניגוד לסברתם של עדיי התביעה, ולפיה העובדה שרפעת עצר את המונית ובדק אם נגרם לה נזק, אינה מביאה בהכרח למסקנה כי הלה חש בפגיעה. אין חולק שאביו של אבירם סימן לרפעת והעיר לו כי אירעה תאונה באשמתו. בנסיבות אלה, אין תמה כי רפעת עצר את המונית ובדק אם יש נזק.

12.        בנסיבות אלה, אין אלא לקבוע כי התובעת לא הוכיחה שהמשאית ניזוקה עקב פגיעת המונית. די בכך כדי לדחות את התובענה.

13.        מעבר לדרוש ייאמר אפוא כי גם לעניין הנזק לא הוכיחה התובעת את מלוא תביעתה. התובעת לא הוכיחה אבדן זמן עבודה וגם הוצאות המשפט הנטענות לא הוכחו.

14.        אשר על כן, אני מורה על דחיית התובענה.

            התובעת תישא בהוצאות הנתבעים בסך 1,000 ש"ח.

ניתן היום,  י"ב תמוז תשע"ג, 20 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: